סמי יונה
משרד רואי חשבון

ביום 6 באפריל 2025 התקיים וובינר בנושא מיסוי השקעות בפורטוגל. להלן קישור למצגת שהוצגה בוובינר.

דע את זכויותיך וחובותיך לשנת המס 2024 רשות המיסים פרסמה את המדריך המלא להגשת הדוח השנתי בידי יחידים - דע את זכויותיך וחובותיך 2024. להלן קישור למדריך הוראת ביצוע של רשות המיסים בנושא מס נוסף (מס יסף) ביום 25 בפברואר 2025 פרסמה רשות המיסים את הוראת ביצוע מס' 5/2025 בנושא "מס על הכנסות גבוהות על פי סעיף 121ב לפקודה (תיקון 276 לפקודת מס הכנסה)". להלן קישור להוראת הביצוע פורסמה החלטת מיסוי בנושא מיזוג סטטוטורי של חברה מעבירה עם ולתוך חברה קולטת שהיא "שלד בורסאי" ביום 3 במרץ 2025 פורסמה על ידי רשות המיסים החלטת מיסוי בה אושר לחברה עם פעילות עסקית להתמזג עם ולתוך שלד בורסאי במטרה לחסוך בהוצאות הנפקה ותשקיף, ולגייס מקורות מימון חדשים ומגוונים. להלן קישור להחלטת המיסוי

ככלל, בהתאם להוראות פקודת מס הכנסה, ניתן לקזז הפסד הון שוטף מניירות ערך כנגד רווח הון, לרבות שבח. במידה ונותר הפסד לאחר קיזוז כאמור, ניתן לקזז הפסד הון גם כנגד הכנסות מדיבידנד או ריבית מאותו נייר ערך ממנו נבע ההפסד או מניירות ערך אחרים בתנאי ששיעור המס החל על הריבית או הדיבידנד אינו עולה על 25%. ע"מ 61183-01-22 בן דוד נ' מס הכנסה רקע עובדתי: המערער, אבי בן דוד, מחזיק במלוא מניותיה של חברת אביב ב.ד אחזקות בע"מ, שהיא חברה משפחתית. חברת האם מחזיקה בחברת הבת אביב פתרונות מתקדמים בתוכנה בע"מ. בשנת 2015, חברת הבת דיווחה על הפסד הון כתוצאה ממכירת מניות, והפסד זה נכלל בדוחות המס של המערער. באותה שנה, חברת האם חילקה למערער דיבידנד שמקורו ברווחים שנצברו טרם הפיכתה לחברה משפחתית. המערער קיזז את הפסד ההון מהכנסתו מהדיבידנד. רשות המסים דחתה את הקיזוז בטענה שהמערער הוא "בעל מניות מהותי", ולכן אינו רשאי לבצע את הקיזוז בהתאם להוראות הפקודה. הסוגיה שבמחלוקת: האם המערער, שהוא בעל מניות מהותי בחברה שחילקה את הדיבידנד, זכאי לקזז הפסד הון מניירות ערך כנגד הכנסתו מדיבידנד, לאור מגבלת שיעור המס החלה על הדיבידנד. טענות המערער: ראשית, לשון החוק מאפשרת את הקיזוז ואין מניעה לבצעו. שנית, שיעור המס החל על הדיבידנד והפסד ההון תואמים, ולכן יש להחיל את עקרון השקילות הכלכלית. שלישית, אין הצדקה תכליתית למנוע קיזוז זה, והכוונה הייתה לאפשר איזון הוגן בין רווחים להפסדים. טענות רשות המסים: ראשית, החוק מגביל את הקיזוז כאשר מדובר בבעל מניות מהותי, מתוך כוונה ברורה של המחוקק. שנית, המחוקק קבע מגבלת קיזוז במפורש, כדי למנוע ניצול לרעה של אפשרות הקיזוז. שלישית, עקרון השקילות המיסויית מחייב שמירה על שלמות המיסוי הדו-שלבי של חברות ובעלי מניותיהן. הכרעת בית המשפט: בית המשפט דחה את הערעור וקבע כי: ראשית, לשון החוק ברורה ואינה מאפשרת קיזוז הפסד הון מול דיבידנד עבור בעלי מניות מהותיים. שנית, מטרת המחוקק הייתה למנוע תכנוני מס שיאפשרו לבעלי שליטה להקטין את חבות המס שלהם. שלישית, אין בסיס חוקי או תכליתי לקבל את פרשנות המערער. להלן קישור לפסק הדין

בשנים האחרונות משקיעים רבים מתעניינים לרכוש מטבעות/נכסים דיגיטליים בעקבות העלייה הגבוהה בשווי המטבעות. מטבע דיגיטלי כדוגמת הקריפטו הינו מטבע מבוזר שנוצר באמצעים טכנולוגיים אשר אינו נשלט על ידי רשויות ממשלתיות או הבנקים ומועבר באינטרנט במישרין מאדם לאדם, הן לצורך תשלום עבור סחורות או שירותים והן לצורך השקעה. לאור ההתעניינות מצד המשקיעים ועלייה בשווי המטבעות, ברשות המסים הוחלט להסדיר נושא זה בהליך חקיקה אשר יקבע את אופן המיסוי. בעוד שלפני כן המיסוי נקבע בעיקרו בהתאם להוראות החוק הקיימות ופרסומים של רשות המיסים בעניין זה. א.      שיעורי המס החלים על רווחים ממטבעות דיגיטליים רווחים אצל יחיד שאינם עולים  לכדי עסק – מס רווחי הון בשיעור 25%. רווחים אצל יחיד העולים  לכדי עסק – מס שולי בהתאם למדרגות המס הקבועים בסעיף 121. רווחים אצל חברה – מס חברות (בשנת 2025 – 23%). ב. דיווח למס הכנסה בעסקת מכירה או החלפה של מטבעות דיגיטליים כל מכירה או החלפה של מטבע דיגיטלי במטבע אחר מהווה עסקה, החייבת בדיווח למס הכנסה באופן הבא: הדיווח ייעשה על ידי מילוי טופס 1399 אותו יש להגיש תוך 30 יום למס הכנסה, ובו ינתן פירוט על תאריך הרכישה, תאריך המכירה, הרווח שנוצר וסך חבות המס לתשלום. הוספת סך הרווחים וסך המס בשדות הרלוונטיים בהגשת הדוח השנתי אצל עצמאיים וחברות. הוספת טופס 1399 כנספח לדוח השנתי. ג. עמדת רשות המיסים רשות המיסים פרסמה בחוזר 05/2018 (להלן: "החוזר") את עמדתה בנושא המטבעות הדיגיטליים ואת אופן המיסוי והדיווח החלים על רווחים ממטבעות אלו. בהתאם לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א - 1961 (להלן: "הפקודה") הפרשי הצמדה הנובעים משינוי בשער המטבע שקיבל יחיד פטורים ממס בהתאם לסעיפים שונים בפקודה בכפוף לתנאים הקבועים בהם. עם זאת, הפרשי הצמדה שנוצרו במטבע דיגיטלי המשמש כאמצעי סחר חליפין לא ינתן פטור בגינם משום שבפקודה אין הגדרה למונחים מטבע ומטבע חוץ. הגדרת מונחים אלו לעניין פקודת מס הכנסה נגזרת מהדין הכללי כהגדרתם בחוק בנק ישראל אשר מגדיר "מטבע" - הינו השקל החדש המהווה הילך חוקי בישראל ו - "מטבע חוץ" - הינו שטרי כסף או מעות שהם הילך חוקי במדינת חוץ ואינם הילך חוקי בישראל. משמע, כי ההגדרה מתייחסת רק ל"שטרי כסף ומעות", כלומר לדברים מוחשיים בלבד. ומטבע דיגיטלי אינו דבר מוחשי לכן לא יחשב למטבע לעניין הפקודה ולא ינתן פטור ממס על רווח שנוצר כתוצאה מהפרשי הצמדה. עוד נקבע בחוזר כי מטבעות דיגיטליים נחשבים כנכס לעניין פקודת מס הכנסה משום שהגדרת נכס בסעיף 88 לפקודת מס הכנסה, כוללת בין היתר כל רכוש, בין אם מדובר בנכס מוחשי ובין אם מדובר בנכס לא מוחשי, מטבעות דיגיטליים מהווים רכושו של האדם לכן הם נחשבים כנכס, ועל כן יש למסות את הרווחים שנוצרו ממטבעות אלו במס רווח הון, וכן תינתן האפשרות לקזז הפסדי הון שנוצרו כנגד הרווחים. לאור זאת אשר נושא המטבעות הדיגיטליים אינו מעוגן בפקודת מס הכנסה, מחזיקי מטבעות דיגיטליים רבים טענו כי מדובר במטבע ואשר רווחים ממנו הם רווחים כתוצאה מהפרשי שער הפטורים ממס אצל יחיד וזאת בהתאם לסעיף 9(13) לפקודה. בעניין זה, ביום 19 במאי 2019 קבע בית המשפט המחוזי בפסק הדין בעניין קופל נ' פקיד שומה רחובות 11503-05-16 כי ביטקוין אינו נחשב למטבע, באשר לטענת פטור ממס בגין הפרשי שער כתוצאה ממכירת נכס דיגיטלי. ד. תיקון פקודת מס הכנסה והוספת סעיפים המתייחסים למטבעות דיגיטליים מאחר ומשקיעים רבים החלו להשקיע במטבעות הדיגיטליים ונוצרו להם רווחים גבוהים מההשקעה בהם, מבקר המדינה פרסם דו"ח אשר במסגרתו העביר ביקורת חריפה על רשות המיסים בכך שלא הסדירה את נושא המיסוי החלים על מטבעות דיגיטליים בחקיקה מסודרת ואינה ערוכה מספיק לנושא זה.   כתוצאה מכך, משרד האוצר פרסם ביום 10 בנובמבר 2024, תזכיר חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (להלן: "התיקון") בקשר לנושא נכסים דיגיטליים (כגון: מטבע קריפטו, אסימון דיגיטלי או NFT). התיקון מגדיר לראשונה מהו נכס דיגיטלי בפקודת מס הכנסה וכי על רווחים המופקים ממנו יחול מס רווחי הון בהתאם לסעיף 88 לפקודה. העיגון בפקודה יקנה יותר ודאות לעוסקים בפעילות בנכסים דיגיטליים בכלל ומטבעות קריפטוגרפים בפרט, וכן יתן מענה לאי הוודאות הקיימת בקשר למהות הרווח, סיווג ההכנסה ומקום צמיחתה. התיקון נועד להבהיר כי נכס דיגיטלי יסווג כנכס בפקודת מס הכנסה, ורווחים המופקים ממנו יחויבו במס רווחי הון (למעט מצבים בהם הפעילות בנכס הדיגיטלי תסווג ותמוסה כפעילות במישור הפירותי). ההגדרות שנקבעו שמוצע לתקן הינן כדלקמן: 1. הגדרת נכס דיגיטלי - נכס המהווה ייצוג דיגיטלי של ערך או זכות, הניתן להעברה ולאחסון באופן דיגיטלי, והעושה שימוש בטכנולוגית רישום מבוזר, או בטכנולוגיה דומה לרישום או שמירת מידע שקבע השר בצו, ולמעט אחד מאלה: הילך חוקי בישראל, כמשמעותו בסעיף 41 לחוק בנק ישראל, התש"ע-2010 מטבע חוץ נייר ערך נכס אחר, שקבע השר בצו       2. הגדרת טכנולוגיית רישום מבוזר - טכנולוגיה לרישום תנועות ברשת כרשומות במאגר מידע המשותף על פני כל צמתי רשת המסונכרנים ביניהם.  3. הגדרת מטבע חוץ - שטרי כסף או מעות או ייצוג דיגיטלי שלהם שהם הילך חוקי במדינת חוץ ואינם הילך חוקי בישראל, המונפקים על ידי גוף מדינתי שהוא בעל הסמכות המוניטרית על פי חוק באותה מדינה.  המשמעות היא כי גם מקום שבו נכס דיגיטלי שהוא הילך חוקי במדינת חוץ אך לא הונפק על ידי בעל הסמכות המוניטרית במדינה, הוא לא יהיה בגדר מטבע חוץ על פי הדין בישראל, ולפיכך לא יהיה זכאי לפטור ממס בגין הפרשי הצמדה החל על יחיד לפי סעיף 9(13) לפקודה. קביעה זו עולה בקנה אחד עם פסיקת בית המשפט המחוזי כאמור לעיל, בעניין קופל נ' פקיד שומה רחובות ועם עמדת רשות המסים אשר לפיה ביטקוין אינו מטבע, באשר לטענת פטור ממס בגין הפרשי שער כתוצאה ממכירת נכס דיגיטלי. 4. קביעת כללי מקור למיסוי נכס דיגיטלי  בנוסף לכלל הקבוע בסעיף 89(ב)(1) לפקודה לפיו תושב ישראל חייב במס רווח הון שהופק בישראל או מחוץ לישראל, וכהשלמה לכלל הקבוע בסעיף 89(ב)(2) לפקודה לפיה תושב חוץ חייב במס על רווח הון שהופק בישראל, התיקון מציע להבהיר כי גם במקרים הבאים יראו רווח הון כמופק או נצמח בישראל ולפיכך יהיה חייב במס בישראל: מוכר הנכס הדיגיטלי היה תושב ישראל במועד הרכישה;  הנכס הדיגיטלי משקף  זכות, במישרין או בעקיפין, לרכוש שנמצא בישראל, ויהיה חייב במס רווח הון עבור חלק התמורה הנובע מהרכוש בישראל; במסגרת זאת יראו ברווח הון שיופק או יצמח ממכירת נכס דיגיטלי כמופק או נצמח בישראל, גם במקרה שהנכס הדיגיטלי משקף נכס מחוץ לישראל (להלן: "הנכס הזר"), אם הנכס הזר משקף נכס בישראל; הנכס הדיגיטלי משקף במישרין או בעקיפין זכות בחבר בני אדם תושב ישראל ה. פטור מדיווח שנתי בשל מכירת נכס דיגיטלי באמצעות גורם מפוקח ביום 13 בינואר 2025 פרסם משרד האוצר טיוטת תקנות להערות הציבור, המסדירה את התנאים להענקת פטור מהגשת דו"ח שנתי בגין מכירה של נכסים דיגיטליים (כגון מטבעות קריפטוגרפים, אסימונים דיגיטליים, ו-NFT). מטרת התקנות היא להעניק הקלות רגולטוריות, וודאות ויציבות בנוגע לפעילות הכלכלית הקשורה לשימוש בנכסים אלה. עיקרי התקנות: יחיד שהייתה לו הכנסה ממכירת נכס דיגיטלי שבוצעה על ידי גוף מפוקח, שנוכה ממנה מלוא המס לפי הוראות פקודת מס הכנסה, לא יהיה חייב בהגשת דיווח שנתי רק בשל הכנסתו זו. הפטור יחול כל עוד סכום כלל ההכנסה ממכירת נכסים דיגיטליים באותה שנת מס באמצעות גוף או גופים מפוקחים, לא עולה על תקרת הפטור שנקבעה בתקנות בסכום של 2.81 מיליון ש"ח (סכום זה אמור להתעדכן מדי שנה). כל עוד שווי הנכסים הדיגיטליים שבבעלות היחיד באותה שנת מס לא עלה על 400 אלף ש"ח. התקנות יחולו על דו"חות שיש להגיש לגבי שנת המס 2025, כלומר דו"חות שיוגשו בשנת 2026.   לסיכום:  הסדרת המיסוי בעניין הנכסים הדיגיטליים הינו צעד מבורך. בקרוב צפויה חקיקה נוספת אשר תסדיר היבטים נוספים בנושא הנכסים הדיגיטליים.

ביום 31 בדצמבר 2024 עבר בכנסת בקריאת שנייה ושלישית חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2025) (מיסוי רווחים לא מחולקים), התשפ"ה-2024 שמהווה תיקון עקיף מספר 277 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: " פקודת מס הכנסה "). להלן תמצית תיקוני החקיקה המתייחסים לרווחים לא מחולקים וחברות ארנק כפי שנכלל בתיקון האמור. יש לציין כי המפורט להלן הינו רק עיקרי התיקון ולא כולל התייחסות לכלל ההיבטים ובהתאם יש לבחון את הוראות הסעיף באופן פרטני תחת הוראות מכלול ההוראות. א. מיסוי "רווחים לא מחולקים" – הוספת סעיפים 81א – 81ו במסגרת התיקון התווסף סימן ג לפקודת מס הכנסה אשר קבע כללים למיסוי "חברת מעטים" (להלן: " חברת מעטים ") כהגדרתו בסעיף 76 לפקודת מס הכנסה בגין רווחים שלא חולקו על ידם בהתאם לאחת משתי המסלולים כדלקמן: מסלול א – חלוקת דיבידנד בשיעור של 6% מ"הרווחים הנצברים" של חברת המעטים. מסלול ב – תשלום מס (קנס) בשיעור של 2% מ"הרווחים העודפים" של חברת המעטים. כלומר שכל חברה החל מדוחות המס לשנת 2025 יידרשו תחילה אם הן נכנסות לתחולת התיקון והיה והן נכנסות לתחולת התיקון יהא עליהן לבחון לאיזה מסלול להיכנס. תחולה: התחולה הינה רק על חברת מעטים בעלות רווחים נצברים של מעל ל- 750,000 ש"ח. מיסוי על הרווחים שנצברו לתום השנה הקודמת. המיסוי הוא רטרואקטיבי גם על הרווחים שנצברו עד וכולל 31.12.24. הטלת "קנס" בשיעור של 2% על יתרת הרווחים העודפים שנצברו על ידי החברות נכון לסוף שנת המס הקודמת ואשר לא חולקו כדיבידנד לבעלי מניותיהן. תשלום המס אינו מותר בניכוי ולא יזוכה כנגד דיבידנד עתידי. המיסוי הוא החל מדוחות המס המוגשים לשנת 2025. הסעיף לא יחול בשנת מס פלונית במקרים הבאים: לחברה אין רווחים עודפים. סכום הפסדי חברת המעטים בשנת המס לפי סעיפים 28 , 29 או 92, עולה על 10% מסכום ה רווחים הנצברים של חברת המעטים בתום שנת המס הקודמת. במידה והחברה חילקה דיבידנדים ששולם מס בשל חלוקתם בשיעור של 50% מסכום ה רווחים העודפים של חברת המעטים בתום שנת המס הקודמת. מסלול א במסגרת מסלול זה חברה תידרש לחלק 6% מ"רווחיה הנצברים" לתום שנת המס הקודמת . כבר נקדים לציין, כי בשנת 2025 נקבעה הוראת שעה כי שיעור ה- 6% יעמוד על 5% ובלבד שהמס בשל חלוקת הדיבידנד שולם עד יום 31 בדצמבר 2025  (כלומר לא ניתן להמתין להגשת הדוח אלא נדרש לבחון איזה מסלול עדיף לפני ובהתאם לשלם את המס בגין שיעור הדיבידנד האמור על מנת שבאותה שנה לא יחולו הוראות הסעיף). לעניין זה – "רווחים נצברים" הינו סיכום כל  הרכיבים המפורטים מטה ובלבד שלא יעלה על סכום הרווחים כהגדרתם בסעיף 302(ב) לחוק החברות בתוספת רווחים שהוונו, כדלקמן: כלל ההכנסה החייבת של החברה בתוספת ההכנסות הפטורות ממס, לרבות שבח אשר נצברו מיום התאגדותה של החברה ועד תום שנת המס הפלונית בניכוי המס החל עליה בניכוי דיבידנד שהיא חילקה עד תום שנת המס הפלונית בניכוי הפסדים שלא קוזזו בתוספת רווחים מתאגיד שקוף שטרם חולקו מסלול ב להלן חישוב הרווחים העודפים לצורך חישוב תשלום המס (קנס) בשיעור של 2%  (*) אחד מאלה לפי בחרת הנישום: א. הסכום המתקבל מצרוף כל אלה בהפחתת עלות נכסים מיוחדים (כהגדרתם להלן): 1. רווחים מחוק עידוד השקעות הון, 2. רווחים ממפעל תעשייתי, 3. רווחים של קבלן בונה לפי סעיף 8א, 4. רווחים שמקורם בפעילות מוסד כספי. או ב. הסכום המתקבל מצירוף כל הרווחים הנצברים שהופקו בשבע שנות המס שקדמו לשנת המס. (**) נכסים מיוחדים: ניירות ערך, נכסים בלתי מוחשיים (IP), זכות במקרקעין בישראל ובחו"ל למעט  לשימוש עצמי ובניין להשכרה, פיקדונות, הלוואות, שטר הון שהונפק לאחר מועד התחילה ומזומנים שאינם משועבדים לטובת מתן ליווי פיננסי, נכס אחר שקבע שר האוצר. לעניין זה נקבע כחלק מהוראות המעבר כי שטר הון  כהגדרתו בסעיף 3(י) או 85א לפקודת מס הכנסה לא יכלל "כנכס מיוחד" שניתן לפני יום התחילה (31 לדצמבר 2024) ובלבד שתקופת הנפקתו לא שונתה לאחר יום התחילה וההלוואה לא ניתנה לחבר בני אדם שרוב שוויו, במישרין או בעקיפין, ב"נכסים מיוחדים מוחזקים". מועד תשלום מס הקנס – במועד הגשת הדוח השנתי או עד לתום שנת המס העוקבת כמוקדם. לאחר מועד זה בגין הקנס יחולו ריבית והפרשי הצמדה. יש לציין כי יחולו הוראות מעבר בשנת 2025 – 2030 אשר יעודדו חלקות דיבידנדים ובהתאם לשיעור חלוקת הדיבידנד בשנים אלו  לא יחול או יחול באופן חלקי תשלום "המס קנס".   ב. מיסוי "חברת ארנק" - סעיף 62א כללי סעיף 62א חוקק במסגרת חוק ההסדרים לשנים 2017 – 2018 ודן במקרים בהם רואים בחלק מהכנסתה של חברת מעטים כהכנסתו של בעל המניות והכנסה זו חייבת במס שולי בידו. הסעיף קובע כי הכנסתה של חברת מעטים (למעט חריגים) שהכנסתה נובעת מפעילות היחיד שהוא בעל מניות בה, תחשב כהכנסתו של היחיד, כדלקמן:  1.    מי שהינו נושא משרה בחבר בני אדם מקבל השירותים. 2.    מי שמעניק שירותים אשר באופיים הם מסוג הפעולות שעושה עובד עבור מעסיקו. תיקון הוראות הסעיף הקיימות עובר לתיקון להלן התיקונים בעקבות חוק ההסדרים ביחס להסדר המס אשר היה קיים עובר לתיקון אשר הרחיבו את תחולת הסעיף:   במסגרת התיקון הוחרגו מתחולת הסעיף הכנסות שיחוסו לחברת מעטים מהכנסות שותפות שבה היא שותפה קרי, הסעיף לא יחול על הכנסה שיוחסה לחברת המעטים מהכנסת שותפות מכוח האחזקה בזכויות בשותפות (ראו להלן את המיסוי החל בגין הכנסות אלו במסגרת מסלול "חברות עתירות יגיעה אישית"). החלפת הגדרה "בעל מניות מהותי" ב"בעל שליטה". הוספת הגדרה ספציפית של "חברת מעטים" לעניין סעיף זה אשר ממעטת את החברות הבאות (1)  - חמי"ז (2) חנ"ז (3) חברה מועדפת או מוטבת כהגדרתן בסעיף 51 לחוק עידוד השקעות (4) מפעל     מאושר במשמעותו בסעיף 21 לחוק זה. על מנת לצאת מתחולת הסעיף ביחס ל"נושא משרה" נדרש להחזיק בחבר בני אדם המקבל את השירותים בשיעור של 25% לפחות חלף שיעור של 10% טרם התיקון. ביחס לתחולת הסעיף ביחס למי שמתקיימים "יחסי עובד מעביד" בוצעו מספר תיקונים: · החזקה לפיה יראו את פעולותיו של היחיד כפעולות עובד עבור מעסיקו אם מקורן של 70% או יותר מסך כל הכנסתה או הכנסתה החייבת של חברת המעטים בשנת המס הינה מאותה חברה תעשה בתקופה של 22 חודשים חלף 30 חודשים טרם התיקון ועל פני 3 שנים חלף 4 שנים טרם התיקון. ·  בוטלה ההחרגה ביחס למי שהוא שותף בשותפות. קרי, כל מי שמוציא חשבונית לשותפות בה הוא שותף יחול בגין הכנסה זו הוראות הסעיף. ·  בוטלה ההחרגה ביחס למי שמחזיק ב- 10% או יותר מהזכויות בחברה קרי ללא קשר לשיעור האחזקה בחברה מקבלת השרותים עדיין יחולו הוראות הסעיף במידה ומתקיימים יחסי עובד מעביד.   הוספת מסלול חדש - חברות "עתירות יגיעה אישית" - סעיף 62א(א1) בהתאם להוראות סעיף 62(א1) הכנסה חייבת מפעילות " עתירת יגיעה אישית " של חברת מעטים מעבר לשיעור הרווחיות של 25% תיוחס לבעל המניות הפעיל ותחויב בידו במס שולי. שיעור הרווחיות עד 25% תחויב בידי החברה במס חברות. הסעיף חל על מי שהוא בעל מניות המסווג כ" בעל מניות פעיל " - יחיד תושב ישראל שמחזיק, במישרין או בעקיפין, לבדו או יחד עם אחר, ב- 30% לפחות מסוג כלשהו של אמצעי השליטה בחברת מעטים או בעל מניות בחברת מעטים שהכנסתה, כולה או חלקה, נובעת מיגיעתו האישית, ובכלל זה מי שמשתתף בניהול החברה, למעט כחבר דירקטוריון בלבד; לעניין זה, "יחד עם אחר" – כהגדרתו בסעיף 88 ;   מתי הסעיף לא יחול? בעל שליטה  מחזיק בחברת מעטים יחידה וסכום הרווחים הנצברים של חברת המעטים בסוף שנת המס הקודמת לא עלה על 750 אלף ש"ח. מחזור מכירות נמוך מ- 30 מיליון ש"ח מוכפל בכמות בעלי השליטה.   מה היא "הכנסה מפעילות עתירת יגיעה אישית"? הכנסה שאינה  הכנסה מהמקורות הבאים גם אם נחשבות כהכנסה מעסק: הכנסה מריבית, מהפרשי הצמדה או מדמי ניכיון. הכנסה מדיבידנד, לרבות דיבידנד המשתלם מתוך רווחי הון של חברה. הכנסה מדמי שכירות. תמורה ממכירת נכס, כמשמעותה בסעיף 88. הכנסה ממכירת נייר ערך כהגדרתו בסעיף 88 המהווה מלאי עסקי. תמורה ממכירת זכות במקרקעין, לרבות זכות במקרקעין שאילו הייתה בישראל הייתה זכות במקרקעין, או זכות באיגוד מקרקעין, לרבות איגוד שבבעלותו מקרקעין, שאילו היו בישראל היה איגוד מקרקעין.     מיסוי רווחים מיוחסים משותפויות - סעיף 62א(א2) סעיף 62א(א2) קובע כי ככל שלחברת המעטים הכנסה חייבת שיוחסה לה משותפות שבה היא שותפה, יחולו ההוראות הבאות: באם חלקה של חברת המעטים מהכנסת השותפות הינה 10% או יותר יחול הוראות סעיף 62א(א1) –  עד שיעור רווחיות של 25% - מס חברות, מעל שיעור רווחיות של 25% - מס שולי. באם חלקה של חברת המעטים מהכנסת השותפות הינה  מתחת ל - 10% אזי יחולו ההוראות שלהלן - שיעור של 45% מההכנסה החייבת – יחויב במס חברות, שיעור של 55% מההכנסה החייבת – יחויב במס שולי. מיסוי רווחים בידי חברת מעטים מדיבידנד שמקורה בפעילות בעל המניות הפעיל – סעיף 63א(א3) הסעיף קובע מקרים להשקפת הכנסות דיבידנד בידי חברת מעטים לבעל המניות הפעיל בה אם: חברת המעטים אינה בעלת שליטה (החזקה של פחות מ- 10%) בחברה מחלקת הדיבידנד. הכנסתה של החברה המחלקת נובעת מיגיעתו האישית של בעל שליטה. היה וחלים הוראות הסעיף 55% מסכום הדיבידנד ייחשב כדיבידנד של בעל שליטה (מס של 30%) והיתרה תיוותר כהכנסה בחברת המעטים. סיכום סעיפים 62א(א) + 62א(א1) + 62א(א2)+63א(א3)                           הוראת שעה – פירוק חברות והעברת נכסים במסגרת הוראת שעה ניתנה אפשרות של פירור מלא או הוצאת נכסים מחברה תוך קבלת הקלות בתוצאות המס החלים, כדלקמן: מסלול פירוק נקבעה הוראת שעה בתוקף לשנת 2025 במסגרתה יהא ניתן לפרק חברות מעטים כך שלא יחולו הוראות סעיף 93, כדלקמן: הפירוק החל במהלך שנת המס 2025. תשלום מס על כל הרווחים הראויים לחלוקה בהתאם לשיעור המס החל (רר"ל עד 2002 - 10% והיתרה לפי שיעור המס הרלוונטי בהתאם לעניין ושולם מלא המס החל בגינו עד לתום שנת המס 2025. חלוקת כל נכסי החברה לכלל בעלי המניות בהתאם לשיעור אחזקתם בחברה. נקבעו הוראות במידה וישנם חברות המחזיקות בחברת המעטים העברת נכסי נדל"ן יהיו פטורים ממס שבח וממס רכישה. מכירה עתידית – עד מועד העברה – מס שולי; היתרה – מס רווח הון. במידה והועברה דירת מגורים לא יחולו הוראות פרק חמישי 1 לחוק מיסוי מקרקעין (פטורים). על העברת מקרקעין מחברה לבעל המניות יחול מע"מ בשיעור אפס אולם, אם נוכה מע"מ התשומות בגין המקרקעין בידי החברה הרי שבמכירתה על ידי בעל המניות  יחול חיוב במע"מ גם אם בעל המניות עצמו אינו חייב בתשלום מע"מ.   מסלול העברת נכס ללא פירוק נקבעה הוראת שעה במסגרתה יהא ניתן להעביר נכס ספציפי מהחברה לבעל המניות תוך מתן הקלות מס, כדלקמן: נדרש כי הנכס הועבר לבעל המניות עד ליום 30.11.2025. יחולו הוראת המפורטות ביחס למסלול הפירוק בשינויים המחויבים. יש לשים לב לגבי מועד תשלום המס. יחול מס על דיבידנד בגין חלק העלות המופחתת של הנכס המועבר. מכירה עתידית – עד מועד העברה – מס שולי; היתרה – מס רווח הון.   ביחס לחברות המסווגות כאיגוד מקרקעין ניתן לבחון פירוק מלא לפי סעיף 71 לחוק מיסוי מקרקעין אשר יכול במקרים מסוימים מיטיב יותר מהוראת השעה.  ג. מיסוי רווחים לא מחולקים - סעיף  77 סעיף 77 לפקודת מס הכנסה מתייחס למצב שבו מנהל רשות המסים יכול להורות על חלוקת דיבידנד כפוי על חברה בתנאים מסוימים. הסעיף מאפשר למנהל רשות המסים להורות לחברה לראות את הרווחים שלה ככאלה ש"חולקו" כדיבידנד לצורכי מיסוי, אף אם בפועל החברה לא חילקה אותם. במצב כזה, בעלי המניות יהיו חייבים לשלם מס בגין הדיבידנד הכפוי בגובה ההפרש שבין 50% מרווחי שנה פלונית לבין הדיבידנד שחולק בפועל.   להלן התיקונים שבוצעו בסעיף בעקבות חוק ההסדרים : סך הרווחים הנצברים של החברה הוא מעל 10 מיליון ש"ח חלף 5 מיליון  ש"ח טרם התיקון. לאחר חלוקת הדיבידנד הכפוי, הרווחים הצבורים של החברה יעמדו לפחות על 6 מיליון ש"ח חלף 3 מיליון ש"ח טרם התיקון. תיקון הגדרת "רווחים נצברים" – •  בניכוי הפסד שנוצר בחברה אשר לא קוזז. •  לעניין חברה שיש  לה זכויות בתאגיד שקוף [1] – ובלבד שסכום הרווחים לא יעלה על סכום הרווחים כהגדרתם בסעיף 302 (ב) לחוק החברות בתוספת רווחים שהוונו ובתוספת רווחי התאגיד השקוף [2] ככל שלא נכללו במסגרת סכום הרווחים כהגדרתם בסעיף 302 (ב) לחוק החברות.   ד. מס יסף נוסף בשיעור 2% בגין הכנסות פאסיביות למס יסף בשיעור 3% יתווסף מס נוסף בשיעור של 2% בגין "הכנסות הוניות" -  הכנסות מדיבידנד, מריבית, מרווח הון ומדמי שכירות ולרבות שבח חייב ממכירת זכויות במקרקעין. דהיינו, על הכנסות מדיבידנד, רווחי הון או שבח מס היסף יגיע לשיעור של 5% מעבר לתקרה; המס הנוסף בשיעור של 2% יחול רק במקרה שיש ליחיד "הכנסות הוניות" אשר עולות על סך של כ – 721 אלפי ₪ (נכון לשנת 2024). מס היסף הנוסף לא יחול על מכירת דירת מגורים חייבת או החלק החייב בדירת מגורים.   [1] חבר בני אדם שיש לחברת המעטים זכויות בו בתום שנת המס ושרווחיו והפסדיו מיוחסים לבעלי הזכויות בו. [2] סכום השווה לחלק הרווחים של תאגיד שקוף שיוחסו לחברה, שהצטברו בתאגיד השקוף ולא חולקו עד תום שנת המס, בניכוי המס החל עליהם

רווחים כלואים, חברות ארנק, מס על רווחים עודפים ומס ייסף ביום 31 בדצמבר 2024 פורסם ברשומות חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 2025) (מיסוי רווחים לא מחולקים), התשפ"ה–2024. חוק זה כולל תיקון משמעותי הנוגע לחברות ארנק ולרווחים כלואים. התיקון – מס' 277 לפקודת מס הכנסה (תיקון עקיף) – מביא לשינויים מהותיים בהוראות החוק. להלן קישור לחוק ההתייעלות הכולל את התיקון. דיווח חצי שנתי ותשלום מקדמות בגין רווחים בשוק ההון סוף חודש ינואר בפתח, וזהו הזמן להגיש את הדיווח החצי-שנתי לרשויות המס ולשלם את המקדמות בגין הרווחים שנצברו בשוק ההון. החובה להגיש דיווח ולשלם מקדמות חלה על משקיעים שרשמו רווחים ממכירת ניירות ערך וקרנות נאמנות בתקופה שבין יולי לדצמבר 2024, ושהבנקים או הברוקרים דרכם בוצעה המכירה לא ניכו מס במקור על הרווחים. מענק עבודה 2024 רשות המיסים פרסמה מדריך מענק כבודה לשנים בגין שנת 2024. להלן קישור למדריך. מדריך מענק עבודה עבור שנת המס 2024 רשות המסים בישראל משיכה מקופות גמל לבעלי הכנסות נמוכות ביום 5 בינואר 2025 פורסמה הודעה של רו"ח פזית קלימן, סמנכ"לית בכירה שומה וביקורת ברשות המסים (הודעה שלישית בנושא) לפיה תוקף ההנחיה בה נקבע כי בעלי הכנסות נמוכות יוכלו למשוך כספים מקופות גמל, קרנות פנסיה וחברות ביטוח, ללא ניכוי מס במקור בעת משיכת חד פעמית של כספי תגמולים או פיצויים, תוארך עד ליום 31 בדצמבר 2025. להלן קישור להודעה. - מבזק זה נועד למסירת מידע בלבד ואין לראות בו חוות דעת או ייעוץ מקצועי  -

פרסום רשות המיסים בעניין חבות במע"מ בגין תקבול מסוג תשר ביום 1 בינואר 2025 פרסמה רשות המיסים הבהרה, לפיה פעולות האכיפה בעניין חבות במע"מ בגין תקבולי תשר יחולו על עסקאות שיתבצעו החל מיום 31.3.2025. יש לציין כי על פי עמדת רשות המיסים, תקבולי תשר מהווים חלק ממחיר העסקה של בית העסק ולכן חייבים במע"מ. יחד עם זאת, לעמדתנו, קיימת אי-ודאות משמעותית בנוגע לנכונות עמדת רשות המיסים. ייתכן שבית המשפט יכריע אחרת ויקבע כי תשר אינו חייב במע"מ, שכן מדובר בתשלום וולונטרי שאינו מתומחר על-ידי בית העסק ומשולם לעובדים, באופן ישיר או עקיף. הגדלת שיעורי דמי ביטוח לאומי/בריאות ביום 14 בינואר 2025 פורסם ברשומות חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 252 והוראת שעה), התשפ"ה-2025 (להלן: " התיקון "). במסגרת התיקון, בוצעו, בין היתר, התיקונים הבאים : הקפאת קצבאות הילדים וסכום החיסכון הבסיסי לילדים, כך שבשנת 2025 גובה קצבת הילדים וסכום החיסכון כאמור יהיו כפי שהיו ביום 1 בינואר 2024; עיגון ההוראות המתייחסות למבוטח המצוי בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי, והקבועות כיום בתקנה 19א לתקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח), התשל"א-1971 (וראו גם תקנה 4ב), בסעיף 340(ד) לחוק הביטוח הלאומי ; עיגון ההוראות המתייחסות למבוטח שהוא עובד במשק בית, והקבועות כיום בתקנה 8 לתקנות, בסעיף 340א לחוק; לגבי  מבוטח שהוא מבוטח המצוי בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי : שיעור דמי הביטוח יוגדל  בשנים 2025 - 2026 מ - 0.4% ל - 0.53% (לגבי מי שמלאו לו 18 שנים ונמצא בהכשרה מקצועית כהגדרתה בסעיף 39 לחוק – הגדלה מ - 0.1% (דמי ביטוח אימהות) ל - 0.13%); לגבי  מבוטח שהוא עובד במשק בית : שיעור דמי הביטוח יוגדל  בשנים 2025 - 2026  מ-6.25% ל-7.85% (ובמקביל הגדלת השיעור שהמעסיק רשאי לנכות משכרו של עובד כאמור מ - 1% ל - 1.8%); לגבי מבוטח שהוא עובד , שיעור דמי הביטוח בגין חלק השכר שאינו עולה על 60% מהשכר הממוצע יוגדל  בשנים 2025 - 2026 מ - 3.95% ל - 5.55%, כאשר חלקו של העובד (הכלול בשיעור האמור) יוגדל מ - 0.4% ל- 1.04%; לגבי מבוטח שהוא עצמאי , שיעור דמי הביטוח בגין חלק ההכנסה החייבת שאינו עולה על 60% מהשכר הממוצע יוגדל  בשנים 2025 - 2026  מ - 2.87% ל - 4.47%; לגבי מבוטח שהוא אינו עובד ואינו עצמאי , שיעור דמי הביטוח בגין חלק ההכנסה החייבת שאינו עולה על 60% מהשכר הממוצע יוגדל מ - 4.61% ל - 6.92%. להלן קישור לתיקון בנוסף, החל מיום 1 בינואר 2025 , יחול עדכון בשיעור תשלום דמי ביטוח הבריאות כך שהשיעור יעלה מ-5% ל-5.165% מההכנסה, ולגבי הכנסות של עובדים ועצמאיים עד 60% מהשכר הממוצע, השיעור יעלה מ-3.1% ל-3.235%. רשימת ישובים מוטבים לשנת 2025 ביום 14 בינואר 2025 פורסמה ברשומות הודעת מס הכנסה בקשר לרשימת יישובים מוטבים לשנת 2025 והניקוד הכולל של כל ישוב וישוב. להלן קישור להודעה פטור מהגשת דוח שנתי בשל מכירת נכס דיגיטלי באמצעות גורם מפוקח בהמשך להחלטת הממשלה מס' 204 מיום 24 בפברואר 2023 בנושא "קידום האסדרה של הפעילות בנכסים דיגיטליים", ביום 13 בינואר 2025 פורסמה טיוטת תקנות מס הכנסה (פטור מהגשת דין וחשבון) (תיקון) (נכס דיגיטלי), התשפ"ה-2025 (להלן: " טיוטת התקנות "). בהתאם לטיוטת התקנות, ממולץ לקבוע פטור לנישום מהגשת דו"ח שנתי בהתאם לסעיף 131 לפקודת מס הכנסה, במקרה של מכירת נכס (מטבע) דיגיטלי שבוצעה באמצעות גורם מפוקח ובעל רישיון בישראל, וזאת בתנאי שמחזור העסקאות בנכסים דיגיטליים הכולל של הנישום, בכל הפלטפורמות המפוקחות, נמוך מהסכום הקבוע בתוספת ו' לתקנות מס הכנסה (פטור מהגשת דין וחשבון), התשמ"ח-1988 (נכון לשנת המס 2023, סכום זה עומד על 2,810,000 ₪ לעניין דיווח בשנת 2024). התקנות המוצעות יחולו לראשונה על דוחות שנתיים שיש להגישם לגבי שנת המס 2025 ואילך. להלן קישור לטיוטת התקנות - מבזק זה נועד למסירת מידע בלבד ואין לראות בו חוות דעת או ייעוץ מקצועי -

תשלום המס בגין שנת המס 2024 כל נישום מחויב בתשלום ריבית בשיעור של 4% והצמדה בגין המס שנדרש לשלם עבור שנת מס מסוימת החל מתום שנת המס ועד לתשלום בפועל כאשר הריבית המשולמת לרשות המיסים אינה מותרת בניכוי. כדי להימנע מריבית והצמדה על חבות המס השנתית, ניתן לבצע חישוב של חבות המס ולשלם את ההפרש הנדרש. לעניין זה נקבע, כי במידה וההפרש ישולם עד ליום 31 בינואר 2025, יהיה הנישום זכאי לפטור ממלוא הפרשי ההצמדה והריבית. במידה וההפרש ישולם עד ליום 28 בפברואר 2025 הנישום היה זכאי לפטור ממחצית הפרשי ההצמדה והריבית. ובמידה ההפרש ישולם עד ליום 31 במרץ 2025, יהיה הנישום זכאי לפטור מרבע הפרשי ההצמדה והריבית. החלת התקנות הדולריות בהתאם לתקנות מס הכנסה (כללים בדבר ניהול פנקסי חשבונות של חברות בהשקעת חוץ ושל שותפויות מסוימות וקביעת הכנסתן החייבת), התשמ"ו - 1986, תאגיד הזכאי לנהל פנקסי חשבונות לפי התקנות ומבקש להחילן, עליו להגיש בתוך 30 יום מתחילת שנת המס (עד ליום 30 בינואר 2025) בקשה לפקיד השומה. לפני הגשת הבקשה, יש לבחון לעומק את השלכות המס הנובעות מיישום התקנות הדולריות. במסגרת בחינה זו, יש להתחשב במגוון גורמים, ובפרט: מבנה ההון של התאגיד הדולרי, וכן מגמת השינויים ביחס שבין שיעור עליית מדד המחירים לצרכן בישראל לבין שיעור השינוי בשער החליפין של הדולר. יש לציין כי תאגיד דולרי אינו רשאי לבטל את בחירתו לנהל פנקסי חשבונות בהתאם לתקנות הדולריות במשך תקופה של שלוש שנים, החל מתחילת שנת המס שבה החל בניהול פנקסי החשבונות לפי תקנות אלו. בנוסף, תאגיד דולרי שביטל את בחירתו לנהל פנקסי חשבונות לפי התקנות הדולריות, או חדל להיחשב כתאגיד דולרי, לא יוכל לשוב ולבחור בניהול פנקסי חשבונות בהתאם לתקנות אלו, אלא לאחר שחלפו שלוש שנים מתום שנת המס שבה ביטל או חדל כאמור. תשלום המס בשיעור 10% על הכנסה מהשכרת דירה למגורים (בישראל) בשנת המס 2024 עם סיום שנת 2024 ותחילת שנת 2025 יחידים אשר להם הכנסות משכירות של דירות מגורים נדרשים להחליט באיזה מסלול לשלם מס על ההכנסות מהשכרת דירות מגורים בישראל שבבעלותם (פטור, 10% על המחזור או מס שולי), מאחר ובמסלול של 10% מהמחזור יש לשלם מס עד ליום 31 בינואר 2025. הקלה לעוסקים פטורים בשל מלחמת חרבות ברזל רשות המיסים פרסמה החלטה של מנהל רשות המסים, עו"ד שי אהרונוביץ, בקשר להקלה לעוסקים פטורים לפיה עוסק פטור החייב בהגשת הצהרה שנתית לשנת המס 2024 על פי תקנה 15 לתקנות מע"מ (רישום) יוכל להגיש את ההצהרה הנ"ל עד ליום 31 במרץ 2025 חלף עד ליום 31 בינואר 2025, מבלי שיינקטו כלפיו אמצעים (קנסות מנהליים וכדומה). להלן קישור להודעה https://www.gov.il/he/pages/pa090125-2 - מבזק זה נועד למסירת מידע בלבד ואין לראות בו חוות דעת או ייעוץ מקצועי  -